גרר אסולין כפר סבא בע"מ נ' מועצה מקומית פרדסיה

פסק דין

1.בפניי תביעה כספית בסך 5,414 ₪ בגין ביצוע עבודה של גרירת רכבים ודמי אחסנתם.

2.התובעת טענה כי בחודש 3/06 התקשרה הנתבעת עם התובעת להסכם לגרירת רכבים ואחסנתם במגרשי התובעת.

ביום 2.3.06 נשלחה דרישה מטעם הנתבעת לגרירת שלושה רכבים מתחומי הנתבעת בעלות של 200 ₪ + מע"מ לרכב, ואחסנתם לתקופה של 30 ימים בעלות של 400 ₪ + מע"מ לרכב.

סך כול עלות ההזמנה היתה 1,800 ₪ בצירוף מע"מ.

הזמנת העבודה צורפה כנספח א' לכתב התביעה.

התובעת ביצעה את ההזמנה. בפועל בוצעה ההזמנה ביחס לשני רכבים בלבד.

ביום 6.3.06 נשלחה הודעה מטעם הנתבעת בה נרשם כי אין לשחרר את הרכבים ללא תשלום ע"י הבעלים למועצה בגין הגרירה והאחסנה, וכי שחרור ללא תשלום יגרור ביטול ההזמנה (נספח ב' לכתב התביעה).

בתום 30 הימים בהם אוחסנו הרכבים, יצרה התובעת קשר עם הנתבעת, כך לטענתה, וזאת על מנת לקבל הנחיות בדבר המשך אחסנת הרכבים, אך לא נענתה. בשיחה עם מר ירמי יוסף מטעם הנתבעת הבטיח האחרון ליתן הנחיות ברורות, אך הנחיות כאלו לא ניתנו.

התובעת מצדה הודיעה ליוסף כי בגין כל יום אחסנה תחויב הנתבעת בתשלום לפי מחירון התובעת.

בסופו של דבר ניתנה הוראת הנתבעת לגרוס את הרכבים, אך זאת רק ביום 29.10.06.

לאור האמור, דרשה הנתבעת תשלום כדלקמן:

עבור גרירת שני רכבים לפי 200 ₪ לרכב: 400 ₪ בצירוף מע"מ

עבור אחסנת רכבים 212 ימים, 400 ₪ לכל 30 ימים X 2 רכבים: 6,400 ₪ בצירוף מע"מ.

סה"כ 6,800 ₪ בצירוף מע"מ.

מסכום זה הופחת סך 1,386 ₪ ששולם ע"י הנתבעת (סכום בגין .

4.הנתבעת טענה כי מעולם לא התחייבה לתשלום בגין אחסנה מעבר ל- 30 ימים.

לטענתה, המכתב מיום 6.3.06 התייחס לשחרור בתוך תקופת 30 הימים, וכי לא היתה לה כל סיבה לאשר אחסנה מעבר לתקופה זו.

5.מטעם התובעת העידה גב' אסולין, מנהלת המשרד של התובעת ומבעלי התובעת.

גב' אסולין העידה כי יש לה ניסיון בעבודה עם רשויות מקומיות.